Vayedaber

תַּמָּן תַּנִּינָן. כָּל גֶּפֶן יֵשׁ בָּהּ יַיִן. וְשֶׁאֵין בָהּ יַיִן טְרוּקֵטֵי. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי. מֵעַתָּה אֵין טַעֲנַת בְּתוּלִים בְּרִבִּי יוּדָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. כָּל גַּרְמָהּ אָֽמְרָה שֶׁיֵּשׁ טַעֲנַת בְּתוּלִים בְּרִבִּי יוּדָה. דְּתַנֵּי. אָמַר רִבִּי יוּדָה. בִּיהוּדָה בָרִאשׁוֹנָה הָיוּ מַעֲמִידִין שְׁנֵי שׁוּשְׁבִּינִין. אֶחָד מִשֶּׁלְּחָתָן וְאֶחָד מִשֶּׁלַּכַּלָּה. אַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיוּ מַעֲמִידִין אֶלָּא בִשְׁעַת נִישֻּׂאִין. וּבְגָלִיל לֹא הָיוּ עוֹשִׂין כֵּן. עַד יְשֵׁינִין בִּמְקוֹם חָתָן וּבִמְקוֹם כַּלָּה. וּבְגָלִיל לֹא הָיוּ עוֹשִׂין כֵּן. מַאי כְדוֹן. עָלֶיהָ לְהָבִיא רְאָייָה שֶׁהִיא מִמּשְׁפַּחַת טְרוּקֵטֵי.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

עליה להביא ראיה. שהיא מאותה משפחה אם טוענת כן וכל זמן שלא תביא ראיה אין מוציאין מידו כתובתה:

תמן תנינן. סוף פ''ט דנדה:

רבי יודא אומר כל גפן יש בה יין. כל אשה יש לה דם נדה ודם בתולים:

טרוקטי. ובנוסחת הבבלי דורקטי כלומר דור קטוע הן ואין להן דמים:

מעתה אין טענת בתולים כרבי יודא. דכל אחת יכולה היא שתטעון ממשפחת דורקטי אני ואם נימא דר''י לא ס''ל טענת בתולים:

כל גרמא אמרה. כל עיקר וכל עצמה של הברייתא דלעיל ר' יהודה הוא דאמרה בראשונה כו' וא''כ אית ליה טענת בתולים:

מאי כדון. ומה טעם דהא לרבי יודא יכולה היא שתאמר כן:

תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי יוּדָה. בִּיהוּדָה בָרִאשׁוֹנָה הָיוּ מַעֲמִידִין אוֹתָן שְׁנֵי שׁוּשְׁבִּינִין. אֶחָד מִשֶּׁל כַּלָּה וְאֶחָד מִשֶּׁלְּחָתָן. אַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיוּ מַעֲמִידִין אוֹתָן אֶלָּא בִשְׁעַת נִישּׂוּאִין. וּבְגָלִיל לֹא הָיוּ עוֹשִׂין כֵּן. בִּיהוּדָה בָרִאשׁוֹנָה הָיוּ מְייַחֲדִין הֶחָתָן אֶצֶל הַכַּלָּה שָׁעָה כְדֵי שֶׁיְּהֵא לִבּוֹ גַס בָּהּ. וּבְגָלִיל לֹא הָיוּ עוֹשִׂין כֵּן. בִּיהוּדָה בָרִאשׁוֹנָה הָיוּ הַשּׁוּשְׁבִּינִין מְפַשְׁפְּשִׁין בִּמְקוֹם הֶחָתָן וּבִמְקוֹם הַכַּלָּה. וּבְגָלִיל לֹא הָיוּ עוֹשִׂין כֵּן. יהוּדָה בָרִאשׁוֹנָה הָיוּ הַשּׁוּשְׁבִּינִין יְשֵׁינִין בִּמְקוֹם חָתָן וּבִמְקוֹם כַּלָּה. וּבְגָלִיל לֹא הָיוּ עוֹשִׂין כֵּן. 3a כָּל שֶׁלֹּא נָהַג כְּמִנְהַג זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לִטְעוֹן טַעֲנַת בְּתוּלִים.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שני שושבינין. שישגיחו על הדבר שלא יקלקלו זא''ז במעשיהם בערמה שלא יראה זה דם בתולים ויאבד וזו לא תביא מפה ממקום אחר שיש עליה טיפי דמים:

אלא בשעת נשואין. ולא חששו שמא תעשה היא איזה ערמה:

כדי שיהא לבו גס בה. ולא יהיו בושין זה מזה בשעת בעילת מצוה:

היו השושבינין מפשפשין. אחריהן בשעת מעשה שלא יעשו ערמה וכגון במקום שאין מייחדין אותן קודם הנשואין דאלו במקום שמייחדין אין שם טענת בתולים כדאמר בבבלי דף י''ב ביהודה נמי מקומות מקומות יש:

כל שלא נהג. לקמן מפרש לה:

רִבִּי יִרְמְיָה סְבַר מֵימַר. מִנְהַג יְהוּדָה בַגָּלִיל. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי. וְכִי מִנְהַג יְהוּדָה בַגָּלִיל עֵדוּת תּוֹרָה הִיא. אֶלָּא מִנְהַג יְהוּדָה בִּיהוּדָה וּמִנהַג גָּלִיל בַּגָּלִיל. מִכֵּיוָן דְּתֵימַר. אֵינָהּ עֵדוּת תּוֹרָה. לֹא יַעֲמִד. אֶלָּא שֶׁלֹּא יִפְרְצוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל בְּזִימָּה. אִם בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִפְרְצוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל בְּזִימָּה אֲפִילוּ מַעֲמִיד לֹא יְהֵא נֶאֱמָן. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי אִילָא. אֵין אָדָם עָשׂוּי לְהוֹצִיא יְצִיאוֹתָיו וּלְהוֹצִיא שֵׁם רַע עַל אִשְׁתּוֹ. אִם מִשּׁוּם שֶׁאֵין אָדָם עָשׂוּי לְהוֹצִיא יְצִיאוֹתָיו וּלְהוֹצִיא שֵׁם רַע עַל אִשְתּוֹ אֲפִילוּ אֲפִילוּ אֵינוֹ מַעֲמִיד יְהֵא נֶאֱמָן. אָמַר רִבִּי הִילָא. מִפְּנֵי חֲשָׁד אֶחָד מִפְּנֵי פָרוּץ אֶחָד. מַה אֲנָן קַייָמִין. אִם בִּשֶׁפִּישְׁפֵּשׁ וּמָצָא הֲרֵי מָצָא. אִם בִּשֶּׁלֹּא מָצָא הֲרֵי פִישְׁפֵּשׁ לֹא פִישְׁפֵּשׁ. אֶלָּא הָכֵין אֲנָן קַייָנִין. בִּשֶׁלֹּא פִישְׁפֵּשׁ וּמָצָא. הִיא אוֹמֶרֶת. דַּם בְּתוּלִים הִיא. וְהוּא אוֹמֵר. לֹא כִּי אֶלָּא דַם צִיפּוֹר הִיא. הוֹרַע כּוֹחוֹ שֶׁלֹּא נָהַג כְּמִנְהַג זֶה. הָדָא דְתֵימַר. שֶׁלֹּא לְהַפְסִידָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ. אֲבָל לְקַייְמָהּ אֵינוֹ רַשַּׁאי מִשּׁוּם סְפֵק סוֹטָה. וְאַתְייָא כַּיי דְתַנִּינָן תַּמָּן. בְּתוּלָה וְאַלְמָנָה וכול'. וְכוּלְּהֹן מִן הַהֵין דְּאָמַר רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. מָצָא פֶּתַח פָּתוּחַ אָסוּר לְקַייְמָהּ מִשּׁוּם סְפֵק סוֹטָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הדא דתימר כו'. דלענין איסורא אינה נאמנת הואיל ומכחישתו היא:

היא אומרת דם בתולים הוא והוא אומר דם ציפור הוא. אינו נאמן שהורע כחו שלא נהג מנהג הזה כלומר הואיל ומנהג הוא והוא לא נהג למשמש אחריה שלא תוכל להכניס דם ציפור אינו יכול לטעון:

אלא כן אנן קיימין בשלא פישפש ומצא. כלומר שלא מישמש אחריה כדקאמר שלא נהג כו' ומצא דם אלא שחלוקין בטענותיהן הן:

הרי פישפש לא פישפש. בתמיה אם פישפושו לאו פישפוש הוא ואמאי אינו יכול לטעון ותולין ברמאות דלמא אמת הוא טוען שהרי לא מצא כלום:

אם בשלא מצא. שפישפש ולא מצא לה שום דם:

אם בשפישפש. אחריה ומצא לה בתולים הרי מצא ובמה הוא טוען:

מה אנן קיימין. הא דאמרינן שאם לא העמידו שושבינין אינו יכול לטעון טענת בתולים במאי עסקינן:

מפני חשד א' מפני פרוץ אחר. כלו' דהיינו טעמא דאינו נאמן כשלא העמיד דמאחר שנהגו להעמיד והוא שינה מן המנהג חושדין אותו שרמאי הוא ועשה איז' פריצו' וערמה אחת ובכה''ג לא סמכינן אחזקה:

אם משום כו'. מעתה דבשביל חזקה האמינוהו א''כ לעולם יהא נאמן אפילו לא העמידוהו למשמש אחריו:

אין אדם עשוי כו'. דחזקה היא שאין אדם טורח בסעודה ומפסידה בודאי אמת הוא טוען:

אם בשביל שלא יפרצו כו'. כלומר אי דטעמא רק שלא יפרצו אבל עדות גמורה לא הוי דאפשר שאין משגיחין כל כך מעתה אפילו מעמיד שושבינין לא יהא נאמן לטעון עליה טענת בתולים דליחוש שאעפ''כ עשה איזה ערמה ותחבולה לאבד בתוליה ועדותן לאו עדות גמורה היא:

אלא שלא יפרצו בנות ישראל בזימה. דמאחר שנוהגין להעמיד אף הן מתפחדין מזה ולא יפרצו בזימה:

ופריך מכיון דאת אמר דהעמדת שושבינין אינה עדות תורה לסמוך עליה מעתה אף ביהודה לא יעמיד ומה טעם דנהגו כן:

אלא מנהג יהודה ביהודה ומנהג גליל בגליל. כלומר מנהג יהודה לחוד ומנהג גליל לחוד כל מקום ומקום לפי מנהגו ואין למדין זה מזה וכל שלא נהג דקאמר איהודה קאי דמקום שנהגו הוא ואם לא העמיד אינו יכול לטעון אבל בגליל אין מנהג זה כלום דבין העמיד ובין לא העמיד לעולם יכול לטעון טענת בתולים:

וכי מנהג יהודה בגליל עדות תורה היא. כלומר לדבריך דאפילו בגליל אם העמיד שושבינין הוא דיכול לטעון בתמיה וכי מה ענין מנהג יהודה לגליל דהעמדת שושבינין לאו עדות תורה היא שנסמוך עליה אף במקום שלא נהגו כן:

רבי ירמיה סבר מימר. אסיפא דברייתא דלעיל קאי דקתני כל שלא נהג מנהג הזה אינו יכול לטעון טענת בתולים והיה סבר רבי ירמיה לפרש דאגליל קאי דכל שלא נהג מנהג יהודה בגליל שלא העמיד שושבינין אין יכול לטעון טענת בתולים אף בגליל:

אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר אָדָא. אֲפִילוּ נִיתְנֵי. כְּתוּבַּת אִשָּׁה עִמָּהֶן. לֵית כָּל אִילֵּין רַבָּנִין פְלִיגִין. רִבִּי חֲנַנְיָה וְרִבִּי יוֹנָתָן תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. מַטְבֵּעַ יוֹצֵא. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. מַטְבֵּעַ יוֹצֵא. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי אִימִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא. מַטְבֵּעַ יוֹצֵא. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. סְלָעִים סֶבֵירְיָנִיּוֹת מְהָגֵינוֹת יְרוּשַׁלְמִיּוֹת. אִילֵּין אָֽמְרִין אָכֵן וְאִילֵּין אָֽמְרִין אָכֵן. אֶלָּא אַף הוּא חָזַר וְסָבַר דִּכְוָוֽתְהוֹן. וְלֵית כָּל מִילַּייָא אָכֵן אִילֵּין אָֽמְרִין אָכֵן וְאִילֵּין אָֽמְרִין אָכֵן. הָא אַף הוּא חָזַר וְסָבַר דִּכְוָוֽתְהוֹן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אפילו ניתני כתובת אשה עמהן. כלומר על דמייתי ראיה לעיל מדלא תני התם כתובת אשה עמהן ורבי אבין פריך עלה דלא איצטריך דממילא שמעינן דבכסף צורי וע''ז קאמר רבי חייא דלא היא דאפי' הוי תני כתובת אשה עמהן לא הוי מצי למיחשב בהדייהו דהא אשכחן כל הני רבנן דלקמן פליגין וס''ל מטבע יוצא ולא הוי קי''ל כהך מתני' אלא כהנך רבנן דפליגין וס''ל כהך תנא דכתובה דרבנן:

סלעים סבירוניות וכו'. מיני מטבעות ע''ש מקומן נקראו וס''ל לרבי יוחנן נמי מטבע היוצא באותו מקום:

אילין וכו'. רבי יוחנן הוא דמסיק למילתא שיש אומרים כן ויש אומרים כן דלאו מטבע יוצא אלא בשקל הקודש כשמואל:

אלא אף הוא כו'. לשון קושיא הוא הרי אף רבי יוחנן חזר ואמר כהנך רבנן דסברי מטבע יוצא ולמה לו לסיים בדבריו אילין אמרין וכו' וע''ז מתמה סתמא דהש''ס דמאי קושיא וכי לאו כל הדברים הכין שיש אומרים כך ויש חולקים:

הא אף הוא וכו'. כלומר דדרכו של אמורא כך הוא לשנות בדבריו דעות החולקים ואף שמכריע כחד מינייהו:

עַד כְּדוֹן בְּתוּלָה. אַלְמָנָה מַאי. אָמַר רַב חִינְנָא. דַּייָהּ לָאַלְמָנָה שֶׁתִּיטּוֹל מַחֲצִית בְּתוּלָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

עד כדון. לא שמענו אלא בתולה אלמנה מאי מאיזה מטבע היא כתובתה:

דייה לאלמנה שתיטול מחצית הבתולה. ומאותו מטבע שנוטלת בתולה מאתים אלמנה נוטלת מנה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה:

הלכה: בְּתוּלָה כְּתוּבָּתָהּ מָאתַיִם וְאַלְמָנָה מְנָה. כול'. חוּנָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. בְּשֶׁקֶל הַקּוֹדֶשׁ. רִבִּי בָּא בַר בִּינָא אָמַר. מַטְבֵּעַ יוֹצֵא. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְרִבִּי בָּא בַר בִּינָא. וְחָמֵשׁ סְלָעִים שֶׁל בֵּן בִּמְנָה צוֹרִי שְׁלֹשִׁים שֶׁל עֶבֶד חֲמִישִׁים שֶׁל אוֹנֵס וְשֶׁל מְפַתֶּה מֵאָה שֶׁל מוֹצִיא שֶׁם רַע כּוּלָּן בְּשֶׁקֶל הַקּוֹדֶשׁ בְּמְנָה צוֹרִי. וְלֹא תַנָּא כְּתוּבַּת אִשָּׁה עִמָּהֶן. אָמַר רִבִּי אָבִין. כְּלוּם לָֽמְדוּ מִכְּתוּבַּת אִשָּׁה לֹא מֵאוֹנֵס וּמִמְּפַתֶּה. מִכֵּיוָן דְּתַנִּינָן. הָאוֹנֵס וְהַמְפַתֶּה. כְּמָאן דְּתַנָּא. כְּתוּבַּת אִשָּׁה עִמָּהֶן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מטבע יוצא. היוצא באותו מקום והוא כסף מדינה האמור בכ''מ שהוא שמינית שבמטבע צורי שיש בו שבעה חלקים נחושת וא' כסף והוו מאתים דינרים של כתובה כ''ה דינרים של כסף צורי דס''ל כמ''ד כתובה דרבנן וכל כסף של דבריהם כסף מדינה הוא:

מתניתא. דבכורו' מסייע לר' בא דאינן של צורי:

חמש סלעים של בן. של פדיון הבן וכן שלשים כו' כולן בשקל הקודש במנה צורי שהוא כסף מזוקק:

ולא תנא. התם כתובת אשה עמהן אלמא דכסף מדינה הוא:

א''ר אבין. דאין ראיה מזה דכלום למדו כתובת אשה לא מאונס ומפתה דכתיב כסף ישקול כמהר הבתולות וא''כ מכיון דתנינן האונס והמפתה כו' דממיל' משמע דכתובת אשה נמי כסף צורי הוא:

גמ' בשקל הקודש. מאתים דינרים של כתובה בשקל הקודש הן שהוא חמשים שקלים בכסף צורי ככל כסף של תורה שהן של צורי היוצא במדינת צור וס''ל כמ''ד כתובה דאורייתא ופלוגתא דתנאי היא בשלהי מכילתין:

משנה: בְּתוּלָה כְּתוּבָּתָהּ מָאתַיִם וְאַלְמָנָה מְנָה. בְּתוּלָה אַלְמָנָה גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה מִן הָאֵירוּסִין כְּתוּבָּתָן מָאתַיִם וְיֵשׁ לָהֶן טַעֲנַת בְּתוּלִים. הַגִּיּוֹרֶת וְהַשְּׁבוּיָה וְהַשִּׁפְחָה שֶׁנִּפְדּוּ שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ וְשֶׁנִּתְגַּייְרוּ פְּחוּתוֹת מִבְּנוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּתוּבָּתָן מָאתַיִם וְיֵשׁ לָהֶן טַעֲנַת בְּתוּלִים.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

פחותות מבנות שלש. לפי שאפילו נבעלו בתוליהן חוזרין:

ויש להן טענת בתולים. אם לא מצא לה השני בתולים אבדה כל כתובתה דמקח טעות הוא שהרי בחזקת בתולה נשאה:

מתני' בתולה אלמנה וגרושה. כלו' בתולה שהיא אלמנה או גרושה או חלוצה מן האירוסין וחזרה ונשאת כתובתה מן השני מאתים:

תַּנֵּי. טַעֲנַת בְּתוּלִים כָּל שֶׁהֵן. מַעֲשֶׂה בְאִשָּׁה אַחַת שֶׁלֹּא נִמְצָא לָהּ בְּתוּלִים אֶלָּא כְּעֵין הַחַרְדָל וּבָאת לִפְנֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי. אָמַר לָהּ. כְּמוֹתָךְ יִרְבּוּ בְיִשְׂרָאֵל. רִבִי זְכַרְיָה חַתְנֵיהּ דְּרִבִּי לֵוִי. מְקַלְּלָהּ. בְּאִינְשֵׁי רְאוּיָה לְסַמְייָה סַגִּי נְהוֹרָא. חֲבֵרַיָּה אָֽמְרֵי. מְקַנְתֵּר לָהּ. כָּל אִשָּׁה שֶׁדְּמֶיהָ מְעוּטִין וְולָדֶיהָ מְעוּטִין. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר. 3b מְקַלֵּס לָהּ. כָּל אִשָּׁה שֶׁדְּמֶיהָ מְעוּטִין אֵינָהּ מְצוּיָה לְטַמֵּא טַהֲרוֹת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מקלס. לשבת אמר לה לפי שאינה מצויה לטמא טהרות וכה''ג איתא בבבלי:

כאינשי ראויה לסמייה סגי נהורא. כדרך האנשים הרואין לסומא קורין לו סגי נהור כך אמר לה כמותך ירבו ע''ד סגי נהור וטעמא כחבריי' דאמרי נמי מקנתר הוא לה מפני שוולדיה מועטין:

טענת בתולים כל שהן. אפילו כמלא חרדל סגי ושוב אין יכול לטעון עליה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source